צמדי המילים שבתוך התקבולות

מאפיין נוסף לשירה המקראית כמו גם לשירה הכנענית הינו התופעה המרתקת של "צמדי המילים" המשולבות בתוך צלעות התקבולות. המדובר בזוגות מילים קבועות "ההולכות יד ביד", באופן קבוע ושיטתי בתקבולות שונות. תופעה זו משותפות לשירה המקראית והאוגריתית כאחד. צמדי המילים הללו מופיעות בשירה בקביעות, כך שאם המילה האחת תופיעה בצלע הראשונה, הרי שתמיד תופיע "בת הזוג" שלה בצלע השניה. לשם הדגמה נציין את צמדי המילים הבולטים בשירה:

שמים-ארץ, האזין-שמע, דיבור- אימרה, אהל-בית, עולם-דור ודור, ארץ-עפר, אוייב-צר, ועוד רבים אחרים שיפורטו בהמשך. תופעה זו של צמדי המילים הינה סוג של אמצעי אמנותי אחד בתוך אמצעי אמנותי אחר (התקבולות). המדובר ב"קונבנציה", כלומר נוהג ביצוע מקובל, שיוצר אף הוא סוג של ציפייה וסקרנות אצל המאזין או הקורא לראות הכיצד ישלב המשורר את המילה השניה שבצמד המילים לאחר שכבר השתמש במילה האחת בצלע הראשונה.

בדרך כלל מתוך המילים שבכל צמד, אותה מילה קבועה תופיע תמיד ראשונה בצלע הראשונה, ואילו המילה השניה שבצמד מופיעה בצלע השניה של התקבולת. במידה וישנה חריגה של המשורר מהסדר הזה, יתכן והדבר נועד לסמן דבר מה לשומעים, להעביר מסר מסויים או אולי רק להעלות את תשומת הלב^[1].

מרגע שצמד המילים הפך להיות מוכר ברבים אזי נעשה בו שימוש לעיתים לאו דווקא בתוך תקבולות בשירה אלא תוך הצמדת מילות הצמד זו בצד זו "לתפארת המליצה". הכרת התופעה הזו מסייעת לנו בהבנת התופעה מדוע מילים נרדפות מופיעות כשהן צמודות זו לזו. הסיבה להופעתן זו בצד זו בפסוק הינה עצם היותן "צמד" ש"רגיל" להופיע בְּצַוְתָּא חֲדָא. כך לדוגמה צמד המילים "אהל-בית" מוכר כצמד בהרבה תקבולות, כמו למשל בתקבולת הניגודית שבפסוק (משלי יד יא) "בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד, וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ". צמד המילים הזה מופיע גם שלא במסגרת תקבולת בפסוק (דב' יא ו) "פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם". הקושי שבפסוק הינו המילים "בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם", וכי איזה בתים היו להם מלבד אוהלים? השאלה נפתרת כשמבינים שהמדובר בצמד מילים שמופיע יחד ולכן שובצו בפסוק. דבר דומה אנו רואים בביטוי "אֹהֶל בֵּיתִי" המופיע בפסוק (תה' קלב ג) "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי". הקושי בפסוק במילים "אוהל ביתי" שניראה כחסר פשר. הקושי נפתר כשמבינים שהמדובר בצמד המילים המוכר, ושהן צורפו יחד רק לצורך המליצה.

דבר דומה קרה בצמד המילים "כּוֹס-קֻבַּעַת" המופיע בפסוק (יש' נא יז) "אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית". לכאורה, לא ברור פשר המילים "קֻבַּעַת כּוֹס", שהרי שתיהן מילים נרדפות. הפיתרון לשאלה הגיע מהספרות האוגריתית שם המילים מוכרות כצמד מילים (לוח DI, 216) "כֹּס בְּיָדִי-קֻבַּעַת בִּימִינִי".

הכרת המילים כצמד בספרות האוגריתית סייעה להבנה מדוע בישעיהו המילים מופיעות יחד כצמד. כפועל יוצא התברר שהנביא ישעיהו הכיר את הצמד "כוס-קֻבַּעַת", כשם שהכיר צמדי מילים נוספים המופיעים גם בספרות האוגריתית^[2], ולכן שיבץ את שתי מילות הצמד זו בצד זו.

מעניין לגלות כי למרות שהשפה העברית שונה מהאוגרית, המילים המרכיבות את צמדי המילים, בספרות המקראית והן בספרות האוגריתית זהות לא רק במשמעותן אלא אף באותיות מהן מורכבות. המדובר באותן המילים ממש כאילו המדובר באותה השפה. המילים שבצמדים זהות הן באותיות, הן בצליל והן במשמעותן, כפי שיודגם בהמשך. לפנינו, אם כן, תופעה מרתקת לפיה בשתי התרבויות, האוגרית כמו העברית, לא רק שהשתמשו בתקבולות, אלא שהן כוללות צמדים זהים של מילים זהות, באותן האותיות ובמשמעות זהה על הבדלי השפה הגדולים. עובדה זו מסירה את הספק האחרון, אם היה כזה, בדבר השפעת התרבות הכנענית הקדומה על הספרות המקראית הישראלית שנוצרה בכנען שנים רבות אחריה.

נסקור להלן מספר דוגמאות מצמדי המילים שבשירה הכנענית החופפים לשירה המקראית, ובהן הצמדים: ארץ-עפר, עולם-דור ודור, אוייב-צר/ צורר/ צרה, אויב-קם, ראש-קודקוד, יד- ימין, ידיים- אצבעות, אלף-רבבה, חלב-חמאה, כוס- קֻבַּעַת, כסף- חרוץ, טל-רביבים, בית- היכל, בית-חצר, אוהל- משכנות, שנה-נקף, ירא-שתע, קם-התעודד, אדם-לאום, בכה-דמע, נתן- שלח, טל שמים- משמני ארץ, משמח לב- מאיר עיניים (כל הדוגמאות לקוחות מספריו של פרופ' קסוטו, "ספרות מקראית וספרות כנענית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, כרך א' וב').

הצמד "ארץ-עפר"

באוגרית לוח ABIII,5:

"לארץ יפל אלני ולעפר עטם", שתרגומו: "לָאָרֶץ יִפֹּל גִּבּוֹר-וּלְעָפָר עָצוּם".

באוגרית לוח DII,א, 28-29:

"זתר עמה לארץ משצא קטרה לעפר", שתרגומו: "מַצְמִיחַ מֵאֶרֶץ זַרְעוֹ-מוֹצִיא צֶאֱצָאָיו מֵעָפָר".

באוגרית לוח ABIV , ב, 24-25:

"נטען בארץ אבי ובעפר קם אחך", שתרגומו: "נִדְקֹר בְּאֶרֶץ אוֹיְבִי, וּבְעָפָר קָמֵי אָחִיךָ".

ישעיהו פרק כט

(ד) וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף:

יחזקאל פרק כד

(ז) כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר:

מיכה פרק ז

(יז) יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ:

תהלים פרק ז

(ו) יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה:

תהלים פרק מד

(כו) כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ:

הצמד "עולם-דור ודור"

באוגרית לוח ABIII, 10:

"תקח מלך עלמך דרכת דר דרך", שתרגומו: "תִּקַּח מַלְכוּת עוֹלָמְךָ- מֶמְשֶׁלֶת דּוֹר דּוֹרְךָ".

באוגרית לוח ABIV, ג, 6-7:

"כקנין עלם- כדר דר דיכנן", שתרגומו: "כִּי קוֹנֵינוּ לְעוֹלָם, אֲשֶׁר לְדוֹר וָדוֹר יְכוֹנְנֶנּוּ".

שמות פרק ג

(טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר:

דברים פרק לב

(ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ:

תהלים קמה (הפסוק בתהלים ניראה שנכתב בהשפעת הפסוק מלוח ABIII, 10, "תִּקַּח מַלְכוּת עוֹלָמְךָ- מֶמְשֶׁלֶת דּוֹר דּוֹרְךָ")

(יג) מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִיםוּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר:

ישעיהו פרק לד

(י) לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ:

ישעיהו פרק ס

(טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר:

יואל פרק ד

(כ) וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר:

דניאל פרק ג

(לג) אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר:

הצמד "אוייב-צר/צורר/צרה" ("צרה" במובן "חוג צוררים")

באוגרית לוח ABIII, 8-9:

"הת אבך בעלם הת אבך תמחץ תצמת צרתך", שתרגומו:"הִנֵּה אוֹיְבֶךָ, הַבַּעַל, הִנֵּה אוֹיְבֶךָ תִּמְחַץ, הִנֵּה תַּצְמִית צוֹרְרֶיךָ".

תהלים פרק צב (פסוק שניראה בהשפעה אוגריתית)

(י) כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְהֹוָה כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:

באוגרית לוח AB V, ד,34-35:

"אב יפע לבעל צרת לרכב ערפת", שתרגומו: "(אֵיזֶה) אוֹיֵב הוֹפִיעַ לַבַּעַל, (אֵיזֶה) צוֹרֵר לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת".

שמות פרק כג

(כב) כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ:

דברים פרק לב

(כז) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה וְלֹא יְהֹוָה פָּעַל כָּל זֹאת:

ישעיהו פרק ט

(י) וַיְשַׂגֵּב יְהֹוָה אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ:

מיכה פרק ה

(ח) תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵת.

תהלים פרק קלח

(ז) אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ:

תהלים פרק נד

(ט) כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי:

תהלים פרק קמג

(יא) לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי:(יב) וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ:

הצמד "אויב-קם"

באוגרית לוח ABIV , ב, 24-25:

"נטען בארץ אבי ובעפר קם אחך", שתרגומו: "נִדְקֹר בָּאָרֶץ אוֹיְבִי, וּבְעָפָר קָמֵי אָחִיךָ".

שמואל ב פרק כב

(מט) וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָיוּ מִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי:

תהלים פרק יח

(מט) מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי:

תהלים פרק נט

(ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי:

דברים פרק כח

(ז) יִתֵּן יְהֹוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ:

הצמד "ראש-קודקוד"

באוגרית ABI,ו, 14-16:

"יצק עמר אן לראשה עפר פלתת לקדקדה", שתרגומו: "יָצַק אֵפֶר אוֹנִים עַל רֹאשׁוֹ, עָפָר הִתְפַּלְּשׁוּת עַל קָדְקוֹדוֹ".

בראשית פרק מט

(כו) בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו:

תהלים פרק ז

(יז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד:

תהלים פרק סח

(כב) אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו:

הצמד "יד- ימין"

באוגרית לוח ABII, ב, 3-4:

"אחדת פלכה בדה קלת בימ(נה)" שתרגומו: "אָחֲזָה פֶּלֶךְ בְּיָדָהּ, הֵנִיפָה בִּימִינָהּ".

באוגרית לוח ABII, ז, 40-41:

"ען בעל, קדם ידה, כתעש ארז בימנה" שתרגומו: "עָנוּ אֶת בַּעַל, קָדְמוּ יָדוֹ, קִרְבוּ לְאֶרֶז שֶׁבִּימִינוֹ".

באוגרית לוח ABIV, ב, 6-7:

"קשתהן אחד בידה קצעתה בם ימנה", שתרגומו: "קַשְׁתּוֹ אָחַז בְּיָדוֹ, חִצָּיו בְּמוֹ יְמִינוֹ".

באוגרית לוח ID, 216:

"כס בדי קבעת בימני", שתרגומו: "כּוֹס מִיָּדִי, קֻבַּעַת מִיְּמִינִי".

שופטים פרק ה

(כו) יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ:

ישעיהו פרק מח

(יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו:

תהלים פרק כו

(י) אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד:

הצמד "ידיים- אצבעות"

באוגרית לוח ABIII, 13-14:

"תרתקץ בד בעל כם נשר באצבעתה", שתרגומו: "תְּרַקֵּד בְּיַד בַּעַל כְּמוֹ נֶשֶׁר בְּאֶצְבְּעוֹתָיו".

באוגרית לוח ABV, 32-33:

"תרחץ ידה בתלת ענת אצבעתה יבמת לאמם" שתרגומו: "וְתִרְחַץ יָדֶיהָ הַבְּתוּלָה עֲנָת, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַיּוֹלֶדֶת לְאֻמִּים ".

ישעיהו פרק ב

(ח) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו:

ישעיהו פרק יז

(ח) וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים:

תהלים פרק קמד

(א) לְדָוִד בָּרוּךְ יְהֹוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:

שיר השירים פרק ה

(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:

הצמד "אלף-רבבה"

באוגרית לוח ABII, א, 27-29:

"יצק כסף לאלפם חרץ יצקם לררבת", שתרגומו: "יָצַק כֶּסֶף לַאֲלָפִים, חָרוּץ יָצַק לִרְבָבוֹת".

באוגרית לוח ABV, א, 15-17:

"אלף כד יקח בחמר רבת ימסך", שתרגומו: "אַלְפֵי קָדִים יִקַּח, בַּחֵמָר רְבָבוֹת יִמְזֹג".

דברים פרק לג

(יז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:

מיכה פרק ו

(ז) הֲיִרְצֶה יְהֹוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי:

תהלים פרק צא

(ז) יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:

הצמד "חלב-חמאה"

באוגרית לוח 60 שורה 14:

"טב(ח) (ג)ד בחלב, אננח בחמאת", שתרגומו:"טָבַח גְּדִי בְּחָלָב, טָלֶה בְּחֶמְאָה".

(במאמר מוסגר יצויין כי המדובר בטקסט מתוך מיתוס "האלים הנעימים והיפים" ויתכן שהוא משקף טקס כנעני פולחני שהיווה את הסיבה לאיסור לבשל גדי בחלב אמו, וזאת מתוך סלידה מהפולחן הכנעני לבשל או לאכול גדי בחלב, ראה (דב' יד כא) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ")

דברים פרק לב

(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר:

שופטים פרק ה

(כה) מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה:

ישעיהו פרק ז

(כב) וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

הצמד "כּוֹס-קֻבַּעַת"

באוגרית לוח DI, 216:

"כס בדי קבעת בימיני", שתרגומו:"כּוֹס מִיָּדִי, קֻבַּעַת מִיְּמִינִי".

ישעיהו פרק נא

(יז) הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהֹוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית:

ישעיהו פרק נא

(כב) כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהֹוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד:

הצמד "כסף- חרוץ"

באוגרית לוח ABII, א, 27-28:

"יצק כסף לאלפם חרץ יצקם לרבבת", שתרגומו: "יָצַק כֶּסֶף לַאֲלָפִים, חָרוּץ יָצַק לִרְבָבוֹת".

באוגרית לוח ABII, א, 26-27:

"יצק כסף ישלח חרץ", שתרגומו:"יָצַק כֶּסֶף יַתִּיךְ חָרוּץ".

זכריה פרק ט

(ג) וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ וַתִּצְבָּר כֶּסֶף כֶּעָפָר וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצוֹת:

תהלים פרק סח

(יד) אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ:

משלי פרק ג

(יד) כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ:

משלי פרק טז

(טז) קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף:

(כל הופעות המילה "חרוץ" (אולי "זהב") במקרא הנה תמיד בהקבלה למילה "כסף", כמו בשירי אוגרית. יתכן כי המילה "חרוץ" נשתכחה מקרב הישראלים אבל נשארה רק כחלק מזוג פיוטי בתקבולות ל"כסף").

הצמד "טל-רביבים"

באוגרית בלוח ABV, ג, 39-41:

"(ט)ל שמם שמן ארץ רבב (ר)כב ערפת טל שמם תסכה (רבב) כבכבם", שתרגומו: "טַל שָׁמַיִם, שֶׁמֶן אֶרֶץ, רָבִיב רוֹכֵב עֲרָבוֹת, טַל יַרְעִיפוּהוּ שָׁמַיִם, רָבִיב יַרְעִיפוּהוּ כּוֹכָבִים ".

מיכה פרק ה

(ו) וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהֹוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם:

הצמד "בית- היכל"

באוגרית בלוח ABII, ה, 75-76:

"צח חרן בבהתך עשבת בקרב הכלך", שתרגומו: "קְרָא שָׂרוֹת בְּבֵיתְךָ חֲבֵרוֹת בְּקֶרֶב הֵיכָלְךָ".

באוגרית לוח ABIV, ב, 4-5:

"אן בעל בבהתה (אן) הד בקרב הכלה", שתרגומו: "אֵין בַּעַל בְּבֵיתוֹ אֵין הֵד בְּקֶרֶב הֵיכָלוֹ".

תהלים פרק ה

(ח) וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ:

תהלים פרק כז

(ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:

תהלים פרק סה

(ה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:

הצמד "בית-חצר"

בלוח ABII, ד, 50-51:

"אן בת לבעל כם אלם וחטר כבן אתרת", שתרגומו: "אֵין בַּיִת לַבַּעַל כְּאֵלִים, וְלֹא חָצֵר כְּבֶן אַשְׁרָה".

בלוח ABIIף ד-ה, 89-91:

"יתן בת לך כם אחך וחטר כם אריך", שתרגומו: "יֻתַּן לְךָ בַּיִת כְּאָחִיךְ, וְחָצֵר כְּמוֹ קְרוֹבֶיךָ".

זכריה פרק ג

(ז) כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי.

תהלים פרק פד

(יא) כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע:

תהלים פרק קלה

(ב) שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ:

הצמד "אוהל- משכנות"

באוגרית לוח DII, ה, 31-33:

"תבע כתר לאהלה הין תבע למשכנתה", שתרגומו: "פָּנָה כֶּתֶר לַאֲהָלָיו, הִין פָּנָה לְמִשְּׁכֵנוֹתָיו".

במדבר פרק כד

(ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

ישעיהו פרק נד

(ב) הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי:

ירמיהו פרק ל

(יח) כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב:

איוב פרק כא

(כח) כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים:

הצמד "שנה-נקף"

באוגרית לוח BH, ב, 45-46:

"שבע שנת אל מלא ותמן נקפנת עד", שתרגומו: "שֶׁבַע שָׁנִים אֵל מִלֵּא, וּשְׁמוֹנֶה תְּקוּפוֹת עוֹד".

ישעיהו פרק כט

(א) הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ:

ואולי גם שמות פרק לד

(כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:

הצמד "ירא-שתע"

באוגרית לוח ABI, ו, 30:

"ירא בן אלם מת תתעי דד אל עזר", שתרגומו: "וְיִירָא בֶּן אֵלִים מָוֶת, וְיִשְׁתַּע הַיָּדִיד בָּאֵל הַגִּבּוֹר".

באוגרית לוח ABI, ב, 6-7:

"ירא אן אלאין בעל תתע נן רכב ערפת", שתרגומו:"ירא האביר אלאין בעל, שתע הבן רוכב ערבות".

ישעיהו פרק מא

(י) אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי:

ויתכן גם ישעיהו פרק מא

(כג) הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה ונרא וְנִרְאֶה יַחְדָּו:

הצמד "קנה-כון"

באוגרית לוח ABIV, ג, 6-7:

"כי קנין עלם כדר דר דיכנן", שתרגומו: "כִּי קוֹנֵינוּ לְעוֹלָם, אֲשֶׁר יְכוֹנְנֶנּוּ לְדוֹר דּוֹר".

דברים פרק לב

(ו) הֲ לַיְהֹוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ:

הצמד "קם-התעודד"

באוגרית לוח ABII, ג, 11-13:

"יתעדד רכב ערפת...יקם ויופתן", שתרגומו: "וְיִתְעוֹדֵד רוֹכֵב עֲרָבוֹת...וַיָּקָם וְיִקְפֹּץ".

תהלים פרק כ

(ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:

הצמד "אדם-לאום"

באוגרית בלוח ABV, ב, 7-8:

"תמחץ לאם חף י(ם) תצמת אדם צאת שפש", שתרגומו: "מָחֲצָה לְאֻמֵּי חוֹף הַיָּם, הִצְמִיתָה אָדָם שֶׁל מִזְרַח שֶׁמֶשׁ".

ישעיהו פרק מג

(ד) מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ:

הצמד "בכה-דמע"

באוגרית לוח DI, 34-35:

"תבכי פעת בם לב, תדמע בם כבד", שתרגומו: "בָּכְתָה פַּעַת בְּלִבָּהּ, דָּמְעָה בִּכְבֵדָהּ".

באוגרית לוח DI, 173-175:

"יבך לאקהת עזר, ידמע לכדד דנאל מת רפא", שתרגומו: "בָּכָה עַל אַקְהַת הַגִּבּוֹר, דָּמַע עַל כְּדֵד דָנְאֵל אִישׁ רָפָא".

ישעיהו פרק טז

(ט) עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל:

ירמיהו פרק ח

(כג) מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי:

ירמיהו פרק יג

(יז) וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהֹוָה:

הצמד "נתן- שלח"

באוגרית לוח DII, ו, 26-28:

"ארש חים ואתנך, בלמת ואשלחך", שתרגומו: "שְׁאַל חַיִּים וְאֶתֵּן לְךָ, אַלְמָוֶת וְאֶשְׁלַח לְךָ".

תהלים פרק עח

(כד) וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ:(כה) לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע:

איוב פרק ה

(י) הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת:

צמדי הביטויים"טל שמים- משמני ארץ"

באוגרית לוח ABV, ג, 39:

"(ט)ל שמם שמן ארץ", שתרגומו:"טַל שָׁמַיִם שֶׁמֶן אֶרֶץ".

בראשית פרק כז

(כח) וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ:

בראשית פרק כז

(לט) וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל:

צמד הביטויים "משמח לב- מאיר עיניים"

מכתב 142 מתל אל עמארנה שנשלח מאזור לבנון למלך מצרים:

"כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי לוּחַ הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנִי, שָׂמַח לִבִּי וְיֵאוֹרוּ שְׁתֵּי עֵינַי מְאוֹד".

תהלים פרק יט

(ט) פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:

"ספירת ירחים"

באוגרית לוח DII, ב, 43-44:

"יתב דנאל (יס)פר ירחה יכס י(ם) מלד", שתרגומו: "ישב דנאל יספור ירחיה יכסה יום המולד".

באוגרית לוח DII, ו, 28-29:"אשספרך עם בעל שנת עם בן אל תספר ירחם", שתרגומו: "אתן לך לספור שנים עם בעל, עם בני אל תספור ירחים".

איוב פרק לט

(ב) תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה:

איוב פרק ג

(ו) הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא:

"ירידה לארץ/ שאולה"

באוגרית לוח ABI, ו, 24-25:

"אתר בעל ארד בארץ", שתרגומו: "אַחַר בַּעַל אֵרֵד אַרְצָה".

בראשית פרק לז

(לה) וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו:

בראשית פרק מב

(לח) וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת ... וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה:

יחזקאל פרק לא

(טו) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ.

כוס הגורל

באוגרית לוח ABII,ד, 45-46:

"כלנין קשתה נבלן כלנין נבל כסה", שתרגומו: "אֲדוֹנֵנוּ, אֶת קַשְׁתּוֹ נוֹבִיל, אֲדוֹנֵנוּ נוֹבִיל אֶת כּוֹסוֹ" (כלומר, אנו מגישים לפניך את כוסו שתמזוג לתוכה את מנתו)

תהלים פרק טז

(ה) יְהֹוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:

תהלים פרק יא

(ו) יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם:

יחזקאל פרק כג

(לא) בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלָכְתְּ וְנָתַתִּי כוֹסָהּ בְּיָדֵךְ:

זבח ריב

באוגרית לוח ABII, ג, 17-21:

"תן דבחם שנא בעל תלת רכב ערפת, דבח בתת ודבח דנת ודבח תדמם אמהת", שתרגומו: "שְׁנֵי זְבָחִים שָׂנֵא בַּעַל, שְׁלוֹשָׁה רוֹכֵב עֲרָבוֹת: זֶבַח בֹּשֶׁת, וְזֶבַח רִיב וְזֶבַח פִּטְפּוּט אִמָּהוֹת".

משלי פרק יז

(א) טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב:

"עליית המוות בחלון"

באוגרית רווחה האמונה ש"מוֹת", אל המוות, נכנס לבתים דרך החלונות בכדי להמית. באחד הלוחות (ABII, ה', 120-127) מסופר כי בעל ציווה שלא לפתוח את החלונות בארמונו כדי שאוייבו, "מוֹת" לא יוכל להיכנס. רק לאחר הריגת "מוֹת" ציווה בעל לפתוח את החלונות כי כבר אין יותר סיבה לפחד ממנו. כך גם מתואר מוֹת (המנוקד "מָוֶת") עולה בחלון בספר ירמיהו.

ירמיהו פרק ט

(כ) כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת: